חתימה אלקטרונית, מאובטחת או מאושרת: איזו חתימה העסק שלך צריך

בקצרה: חוק חתימה אלקטרונית מגדיר שלושה סוגים: חתימה אלקטרונית רגילה, חתימה מאובטחת וחתימה מאושרת. להצעת מחיר, להסכם שירות או לטופס הרשמה של לקוח, רוב העסקים הקטנים משתמשים בחתימה רגילה: הלקוח מצייר חתימה באצבע על קישור שקיבל. החוק קובע שבית משפט לא יפסול חתימה רק משום שהיא אלקטרונית. חתימה מאושרת צריך בעיקר מול גופי ממשלה ובתי משפט, ובמקרים מעטים שהחוק מפרט. אותה אפשר לקבל רק מ“גורם מאשר” רשום. לפי מסמכי משרד המשפטים שמצאנו, יש שניים כאלה: קומסיין ופרסונל איי די.

שלושת הסוגים, במילים פשוטות

לפי מסמך הרקע של משרד המשפטים על חתימה אלקטרונית (יולי 2019), כל סוג בנוי על הסוג שלפניו:

סוג	מה זה	דוגמאות	מה הוא מוכיח
חתימה אלקטרונית	כל סימן אלקטרוני שמחובר למסמך. אין לה תנאי סף	שם מוקלד בסוף מסמך, סימון “אני מאשר” בטופס, חתימה שמציירים על המסך, חתימה סרוקה	מה שאפשר להוכיח בדרכים אחרות: מי שלח, לאיזה טלפון, מתי נפתח
חתימה מאובטחת	חתימה ייחודית לחותם, שנוצרת באמצעי שרק הוא שולט בו, ומאפשרת לגלות אם המסמך שונה אחרי החתימה	חתימה בהצפנה, בכרטיס חכם או בשרת מאובטח	בבית משפט, היא נחשבת ראיה לכאורה, כלומר ראיה שמתקבלת כל עוד הצד השני לא סתר אותה, לכך שהמסמך לא שונה
חתימה מאושרת	חתימה מאובטחת שגורם מאשר רשום אימת את זהות בעליה והנפיק לה תעודה	כרטיס חכם של קומסיין או של פרסונל איי די	גם ראיה לכאורה לכך שהחותם עצמו חתם

משרד המשפטים מדגיש שהטכנולוגיה של חתימה מאובטחת ושל חתימה מאושרת זהה. ההבדל הוא רק ברמת הזיהוי של החותם: בחתימה מאושרת חברה בפיקוח המדינה בדקה מי הוא.

מתי חתימה רגילה מספיקה

סעיף 3 לחוק קובע שבית משפט לא ישלול חתימה רק בגלל שהיא אלקטרונית. כלומר, חתימה שלקוח צייר באצבע על הצעת מחיר היא חתימה לכל דבר. השאלה היא רק כמה קל יהיה להוכיח, אם תהיה מחלוקת, שהוא זה שחתם.

כשחוק או תקנה דורשים חתימה על מסמך, סעיף 2 לחוק נותן שתי אפשרויות: חתימה מאושרת, שתמיד עומדת בדרישה, או כל חתימה אלקטרונית אחרת, בתנאי שהיא משיגה את מטרות החתימה “ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין”. לפי משרד המשפטים, המטרות הן לזהות את החותם, להראות שהוא הסכים, ולוודא שהמסמך לא שונה.

בהצעת מחיר, בהסכם שירות רגיל או בטופס קליטת לקוח, לא מצאנו חוק שדורש סוג חתימה מסוים. לכן כאן חתימה רגילה, דרך מערכת שמתעדת מי קיבל את הקישור ומתי חתם, היא הבחירה המקובלת. אם מדובר בהסכם גדול, או שיש ספק לגבי מסמך מסוים, כדאי לשאול עורך דין.

נקודה שחשוב להכיר: לפי סעיף 3א לחוק, מי שקבע את אופן החתימה בחוזה, בדרך כלל העסק ששלח את הקישור, הוא שיצטרך להוכיח שהלקוח חתם, אם הלקוח יטען שלא חתם. לכן כדאי לבחור מערכת ששומרת תיעוד של כל שלב.

מתי צריך חתימה מאושרת

• כשהחוק דורש אותה במפורש. התוספת הראשונה לחוק קובעת שצוואה בפני עדים או בפני רשות, לפי סעיפים 20 או 22 לחוק הירושה, אם היא נחתמת אלקטרונית, צריכה חתימה מאושרת. צוואה בכתב יד, לפי סעיף 19, אי אפשר לחתום אלקטרונית בכלל.
• מול מערכות ממשלתיות ובתי משפט. לפי מסמך של פרסונל איי די שמתפרסם באתר הממשלה, התעודה המאושרת שלה משמשת לדיווח מע“מ מקוון, לפורטל הרכש הממשלתי מרכב”ה, למיסוי מקרקעין, להגשת מכרזים למשרד הביטחון ולמערכת בתי המשפט נט המשפט.
• כשהצד השני דורש. גוף שמקבל ממך מסמך רשאי לקבוע איזו חתימה הוא מקבל.

מה זה גורם מאשר, ומי רשום

גורם מאשר הוא חברה שמזהה אנשים, בדרך כלל בפגישה פנים אל פנים, ומנפיקה להם תעודה אלקטרונית, כלומר קובץ שמקשר בין החתימה לזהות. לפי החוק, רק גורם שרשום במרשם של “רשם גורמים מאשרים” במשרד המשפטים יכול להנפיק תעודה לחתימה מאושרת. הרשם גם מפקח עליהם. בדו“ח הרשם לשנים 2012–2013 מתוארים, למשל, בדיקות אבטחה במשרדי החברות וקנס של 151,000 ₪ שהרשם הטיל על אחת מהן.

שני הגורמים הרשומים, לפי הדו“ח הזה ולפי החלטת רשם מאוחרת יותר שהוגשה לוועדת המדע של הכנסת:

גורם מאשר	מה זה אומר בפועל
קומסיין	מנפיקה כרטיסים חכמים, ומפעילה את מערכת השליחה לחתימה WeSign
פרסונל איי די	מנפיקה כרטיס חכם אחרי זיהוי אישי בתיאום תור. המחירים לא פורסמו באתר שלה. איזידו מציעה חתימה מאושרת בשיתוף איתה

את דף המרשם העדכני באתר משרד המשפטים לא הצלחנו לפתוח בזמן הבדיקה, ולכן הרשימה מבוססת על המסמכים שלמעלה.

שימו לב: חברה יכולה לקבל מהרשם אישור לטכנולוגיה שמפיקה חתימה מאובטחת, בלי להיות גורם מאשר. כך, למשל, אישר הרשם במאי 2025 מוצר של DocuSign כחתימה מאובטחת. זו לא חתימה מאושרת. כשאתר של מערכת כותב “חתימה מאובטחת” בלי להזכיר אישור של הרשם, זה תיאור שיווקי ולא סוג חתימה לפי החוק.

שליחה בוואטסאפ או ב-SMS: מה היא משנה

וואטסאפ ו-SMS הם רק הדרך שבה הקישור מגיע ללקוח. הם לא קובעים את סוג החתימה. מה שקובע הוא איך הלקוח חותם: אם הוא מצייר חתימה על המסך, זו חתימה אלקטרונית רגילה, בין אם הקישור הגיע במייל ובין אם בוואטסאפ.

היתרון המעשי: הלקוח פותח את הקישור בטלפון ששייך לו, והמערכת רושמת לאיזה מספר נשלח הקישור. זה מוסיף עוד ראיה לכך שהוא זה שחתם. חלק מהמערכות מוסיפות קוד סודי למסמך או סיסמה חד־פעמית לחותם, וזה מחזק את הראיה עוד יותר.

מי שולח בוואטסאפ ומי ב-SMS, לפי האתרים הרשמיים:

מערכת	וואטסאפ	SMS
איזידו	כן, גם במסלול החינמי	בחבילות בתשלום
2Sign	ממסלול PRO	מוזכר באתר בלי פירוט
iSign	לא צוין באתר	כן
WeSign של קומסיין	לא צוין באתר	100 הודעות בחודש במסלול הזול
DocuSign	רק במסלולים מותאמים	5 שליחות חד־פעמיות ב-Standard

מה לבדוק לפני שבוחרים מערכת חתימה

• אם יש חוק או גוף שדורש חתימה מאושרת על המסמכים שלך. אם כן, צריך כרטיס מגורם מאשר, ולא רק מערכת שליחה.
• שהמערכת שומרת תיעוד מלא: למי נשלח, מתי נפתח, מתי נחתם, ומאיזה מספר או כתובת. אם הלקוח יכחיש, העסק הוא שיצטרך להוכיח.
• שאפשר לגלות אם המסמך שונה אחרי החתימה. כדאי לשאול איך המערכת נועלת את הקובץ החתום.
• אם כתוב “מאובטחת”, לבקש את אישור הרשם. בלי אישור, זו מילה שיווקית.
• איך הקישור מגיע ללקוחות שלך. אם הם עונים בעיקר בוואטסאפ, לבדוק שהשליחה בוואטסאפ כלולה במסלול שבחרת.

את המחירים, המכסות וסוג החתימה בכל מערכת אפשר לראות בהשוואת כלי החתימה הדיגיטלית.