
בעמוד הזה
בקצרה: אסור לשלוח פרסומת במייל או ב־SMS למי שלא הסכים לכך מראש, במפורש. יש חריג אחד לעסק קטן: לקוח שמסר את הפרטים שלו כשקנה או התעניין בקנייה, קיבל הודעה שישלחו לו פרסומות וקיבל הזדמנות לסרב. לו מותר לשלוח פרסומת על מוצרים דומים, עד שיבקש להפסיק. כל פרסומת צריכה להתחיל במילה “פרסומת” ולכלול דרך פשוטה להסיר את עצמך. מי שמקבל פרסומת בניגוד לחוק יכול לתבוע עד 1,000 ₪ על כל הודעה, בלי להוכיח שנגרם לו נזק. זה סעיף 30א בחוק התקשורת, שנקבע בתיקון מס’ 40 ונכנס לתוקף בדצמבר 2008.
על מה החוק חל
החוק חל על “דבר פרסומת”: הודעה שנשלחת באופן מסחרי כדי לעודד קנייה של מוצר או שירות, או הוצאת כסף בדרך אחרת. הוא לא חל על כל הודעה. אישור הזמנה, קבלה או תזכורת לתור הן לא פרסומת, כל עוד אין בהן הצעה לקנות משהו.
החוק מונה ארבע דרכים לשלוח פרסומת: פקס, חייגן אוטומטי שמשמיע הקלטה, הודעת SMS, ו“הודעה אלקטרונית”. לפי לשון החוק, הודעה אלקטרונית היא מסר שעובר באינטרנט לנמען ואפשר לשמור אותו במחשב. זה כולל מייל. לפי הניסוח הזה, גם הודעת וואטסאפ עוברת באינטרנט ונשמרת, אבל לא מצאנו דף רשמי של המדינה שאומר זאת במפורש. הדרך הבטוחה: לנהוג בוואטסאפ שיווקי בדיוק כמו ב־SMS.
האחריות היא על המפרסם, כלומר העסק ששמו מופיע בהודעה ושהפרסומת מקדמת את העסקים שלו. חברת הדיוור שרק שולחת את ההודעה בשבילו לא נחשבת מפרסם. אם שלחתם פרסומת בלי הסכמה דרך מערכת דיוור, התביעה תגיע אליכם.
שלוש דרכים לשלוח פרסומת כחוק
| מצב | מה החוק דורש |
|---|---|
| הסכמה מפורשת מראש | הנמען הסכים לקבל פרסומות, בכתב. לפי החוק, גם הסכמה בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת נחשבת הסכמה בכתב |
| לקוח קיים (החריג) | כל שלושת התנאים שבסעיף הבא מתקיימים |
| פנייה אחת לעסק | מותר לשלוח לנמען שהוא עסק הודעה אחת, שכל מה שהיא עושה הוא לשאול אם הוא מסכים לקבל פרסומות. לאדם פרטי אין היתר כזה |
לקוח פרטי שלא הסכים ולא עומד בתנאי החריג, אסור לפנות אליו בפרסומת, גם לא פעם אחת.
החריג ללקוחות קיימים דורש שלושה תנאים יחד
לפי סעיף 30א(ג) מותר לשלוח פרסומת בלי הסכמה מפורשת רק אם מתקיימים כל התנאים האלה:
- הלקוח מסר את הפרטים במהלך קנייה או משא ומתן לקנייה, והעסק הודיע לו כבר אז שהפרטים ישמשו לשליחת פרסומות.
- העסק נתן לו הזדמנות לסרב, והוא לא סירב.
- הפרסומת היא על מוצר או שירות מסוג דומה למה שקנה או שעליו דיבר.
דוגמה: מספרה שרשמה לקוחה בזמן התספורת, הודיעה לה שתקבל הודעות על מבצעים ונתנה לה אפשרות לסרב. מותר לשלוח לה מבצע על צבע לשיער. אסור להשתמש באותה רשימה כדי למכור לה ביטוח רכב של חבר. רשימה שקניתם ממישהו אחר לא עומדת בתנאי הראשון, כי האנשים לא מסרו את הפרטים לכם.
מה חייב להופיע בכל הודעה
סעיף 30א(ה) מחייב לכתוב את הפרטים באופן בולט וברור:
| מייל | SMS | |
|---|---|---|
| המילה “פרסומת” | בשורת הנושא | בתחילת ההודעה |
| שם העסק | כן | כן |
| כתובת ודרכי יצירת קשר | כן | רק דרך ליצור קשר כדי לבקש הסרה |
| זכות ההסרה | הודעה שמותר לבקש הסרה בכל עת, ודרך פשוטה לעשות זאת, כולל כתובת אינטרנט תקפה לבקשת ההסרה | דרך ליצור קשר כדי לבקש הסרה |
בקשת הסרה צריכה להיות חינמית, מלבד עלות המשלוח שלה. הנמען בוחר אם לבקש בכתב או באותה דרך שבה קיבל את הפרסומת, למשל בתשובת SMS. מרגע שביקש, כל פרסומת נוספת היא הפרה.
לקוח עם מנוי או שירות קבוע, כמו חדר כושר או אחסון אתר, נחשב כמי שביקש הסרה ביום שההתקשרות הסתיימה. אחרי שעזב, אסור לשלוח לו פרסומות בלי הסכמה חדשה.
מה מותר בשיווק ב-SMS ובוואטסאפ
ב-SMS שיווקי הכללים זהים לאלה של מייל: הסכמה מראש או החריג ללקוח קיים, המילה “פרסומת” בתחילת ההודעה, ודרך ליצור קשר כדי לבקש הסרה. מספיק שהנמען עונה להודעה ומבקש להסיר אותו, ומאותו רגע אסור לשלוח לו עוד. וואטסאפ לא מופיע בחוק בשם, ולכן נוהגים בו כמו ב-SMS. תזכורת לתור או עדכון שהמשלוח יצא לדרך מותרים בשני הערוצים גם בלי הסכמה, כל עוד אין בהם הצעה לקנות.
מחירי השליחה ומנגנוני ההסרה של כל ספק מופיעים בהשוואת שירותי ה-SMS ובהשוואת וואטסאפ לעסקים.
כמה זה יכול לעלות
- פיצוי בלי הוכחת נזק. לפי סעיף 30א(י), בית המשפט יכול לפסוק עד 1,000 ₪ על כל פרסומת שנשלחה ביודעין בניגוד לחוק. 20 הודעות לאותו אדם הן עד 20,000 ₪. בית המשפט מתעלם מהנזק. הוא שוקל כמה הסכום ירתיע, אם יעודד אנשים לתבוע, וכמה הודעות נשלחו.
- החוק מניח שידעתם. עסק ששלח פרסומת בניגוד לחוק נחשב כמי ששלח ביודעין, אלא אם יוכיח אחרת. ואין לו הגנה בכלל אם שלח אחרי שהנמען ביקש הסרה, או אם כבר שלח לאותו נמען פרסומת אסורה בעבר.
- תביעה ייצוגית. אותו תיקון הוסיף את חוק הספאם לרשימת העילות שבגללן מותר להגיש תביעה ייצוגית, כלומר אדם אחד תובע בשם כל מי שקיבל את אותה הודעה.
- קנס פלילי. שליחה בלי הסכמה, או בלי הפרטים שחייבים להופיע, היא גם עבירה שעליה אפשר לקבל קנס.
- גם המנהל אחראי. בחברה, המנהל ומי שאחראי על השיווק חייבים לפקח שלא נשלחות פרסומות אסורות. אם נשלחו, החוק מניח שהם לא פיקחו, עד שיוכיחו אחרת, וגם עליהם אפשר להטיל קנס.
איך מערכות הדיוור עוזרות, ומה נשאר עליכם
מערכת דיוור לא יכולה להשיג בשבילכם הסכמה, אבל את החלקים הטכניים היא סוגרת:
- קישור הסרה במייל. אקטיב טרייל כותבת שהיא מוסיפה אוטומטית לכל דיוור קישור לדף הסרה, ואת פרטי השולח.
- הסרה ב־SMS. סמוב כותבת שמערכת ה־SMS שלה כוללת מנגנון הסרה אוטומטי. באקטיב טרייל, לפי האתר, קישור ההסרה לא מצורף ל־SMS באופן אוטומטי, וצריך לבחור להוסיף אותו.
- תיעוד ההסכמה. טופס הרשמה עם אישור כפול: הנרשם מקבל מייל ומאשר בו שהוא רוצה להצטרף. כך יש לכם הוכחה שהכתובת שלו ושהוא הסכים. אקטיב טרייל מציעה טופס כזה.
- המילה “פרסומת”. לא מצאנו מערכת שמוסיפה אותה בשבילכם. כותבים אותה בעצמכם בשורת הנושא ובתחילת כל SMS.
מה לבדוק לפני ששולחים
- מאיפה הגיע כל איש קשר. טופס עם סימון הסכמה, קנייה עם הודעה על פרסומות, או רשימה שמישהו נתן לכם. על השלישית לא שולחים.
- שיש לכם תיעוד. תאריך ההרשמה, הטופס שבו נרשם, או אישור כפול. בתביעה, התיעוד הזה הוא מה שמראה שהייתה הסכמה.
- שהמילה “פרסומת” מופיעה בשורת הנושא של המייל ובתחילת ה־SMS.
- שיש דרך הסרה פשוטה בכל הודעה, כולל ב־SMS ובוואטסאפ, ושהיא עובדת.
- שמי שביקש הסרה לא חוזר לרשימה, גם כשמייבאים רשימה ישנה מחדש או עוברים למערכת אחרת.
- שהפרסומת ללקוח קיים היא על מוצר דומה למה שקנה.
את המחירים והיכולות של כל המערכות אפשר לראות בהשוואת מערכות הדיוור.
שאלות נפוצות
איך להימנע מתביעת ספאם?
שולחים פרסומת רק למי שהסכים לכך בכתב, או ללקוח קיים שעומד בשלושת התנאים של החריג, ושומרים תיעוד של ההסכמה. בכל הודעה כותבים “פרסומת” בהתחלה ומצרפים דרך הסרה שעובדת, ומי שביקש הסרה לא מקבל יותר כלום. על כל הודעה שנשלחה בניגוד לחוק אפשר לתבוע עד 1,000 ₪, ולכן רשימה שקניתם ממישהו אחר היא הסיכון הגדול ביותר.